אי-מהות - סיפור אי פוריות אישי

קיבלתי מחזור. כמו שאני רגילה לקבל, דימום כבד וגושים. כל מה שלא התנקה בפעם הקודמת לדעתי יוצא עכשיו.  המדקר שלי מלמד אותי שיעור ענק בביטחון עצמי, עוד אף פעם לא נתקלתי באדם שניגש עם כזאת רמת אמונה וידיעה לנושא כ"כ מורכב, שאתמול, מסתבר, נהיה מורכב יותר. הלכנו לרופא פוריות חדש. סוף סוף אחד עם המלצות וסבלנות. מדהים איך כל רופא בודק ואומר ומכוון לדברים אחרים. הוא עשה לי שוב פרופיל הורמונלי אתמול, אחרי ששם לב שלפני שנה וחצי היה לי FSH = 9.8  ואמר שהוא חושד ברזרבה שחלתית נמוכה.  יצא לי תזמון מושלם מסתבר כי יכולנו לעשות את הבדיקות שם במקום (והרבה יותר נחמדים במודיעין עלית מאשר במרכז לפוריות האישה ברמת אביב, חתיכת בונוס) ובקיצור, FSH = 16.2  ניסיתי להשיג את הרופא ואת המדקר במקביל כדי להבין עם איזו אסטרטגיה אני אמורה ללכת, לאור המידע החדש הזה.  לפי הרופא, זה אומר עוד סבב אחד של הזרעות עם הורמונים וישר בקשה ל-IVF. אין זמן. לפי המדקר, זה הגיוני שהמדד של FSH גבוה אחרי הריון והפלה, ו"אני בטוח שזה יסתדר תוך 2-3 מחזורים". בכל מקרה, יש בדיקת דם ...

אני עייפה ומבולבלת. אבל נכון לעכשיו נראה שההריון אכן מסתיים, עשיתי בדיקת בטא נוספת שנמצאת במגמת ירידה וזה כבר עודד אותי, המחשבה על גרידה עושה לי חלחלה. אני ציפיתי להתחזקות הדימום אחרי טיפול הדיקור, ומה שקרה זה דווקא ההפך. עוד יומיים של דימום בלי גושים כמעט וזהו. המדקר אומר שהכל בסדר, ועכשיו אנחנו מתכווננים להכין את הגוף לקראת הביוץ שהוא מעריך שיהיה בעוד שבועיים. פתאום יש לי הרגשה שזה באמת יקרה בקרוב. וזה מפחיד. ראיתי את הסרט The Business of Being Born והתחלחלתי מהצילום של ניתוח קיסרי שם. כן, אני רוצה קיסרי. לא מתאים לי לסבול משעות של כאבים. ומבריחת שתן. אבל מצד שני, המחשבה על קיסרי שיכול עוד יותר לסבך עניינים בהריון שני היא מפחידה. מוזר פתאום להאמין שזה קורה אוטוטו. ואמונה היא חלק כ"כ גדול בתהליך הזה... 

אז, לפעמים הכל טמון באיך שמסתכלים על הדברים. והבוקר זו הסתכלות חיובית :) אחרי הפוסט האחרון הלכתי לטיפול שיאצו נוסף, והמטפלת המליצה עקב דימום ארוך במיוחד ללכת לרופא. בהקדם. זה היה קצת מלחיץ, אבל באמת הלכתי ביום שישי לרופא תורן שאמר לעשות בדיקת הריון. היה מוזר לשמוע את זה באמצע מחזור אבל לומדים במסע הזה דברים חדשים כל הזמן. לא הספקתי לעשות בטא באותו היום, אז עשיתי בדיקת הריון ביתית שיצאה חיובית. חזרנו לעשות בטא כמותי בקופת חולים ביום ראשון, ואז שוב הלכתי לרופא תורן בגלל שהדימום לא מפסיק. הרופא הפנה אותי למיון, שם הם עשו שוב בדיקות, וגילו שיש הריון לא תקין ולא רואים כלום באולטראסאונד. בהתחלה נלחצתי שצריך גרידה אבל לא ראו מה לגרד אז שלחו אותי הביתה, לחכות שהגוף יבין את הרמז. זה נפל על היום של בדיקת הSONO HSG אז לא יכולתי לעשות. וגילו לי מחיצה קטנה ברחם, מוזר שלא ראו אותה קודם. סה"כ הביקור במיון נשים של איכילוב היה קליל, גם הרופאה וגם האחות היו נפלאות והייתי צריכה את החוויה המתקנת הזאת אחרי הרופא הסנדלר שטיפל בי בקופת חולים. קבעתי גם תור להחליף רופא, לפי המלצות הפעם, ולקראת ...